על מדורות ושריפות…

כמה פעמים ניסיתי להסביר את מה שמתחולל לי בתוך הראש. נדמה שמי שלא חי כשבראשו מתחולל חוסר איזון כימי, לא ממש יכול לקלוט את המהירות או המימדים של העניין. אז אני אנסה (שוב…)

דמיינו שאתם יוצאים לקמפינג. כזה מגניב עם נקניקיות ומרשמלו על האש. אז הדלקתם מדורה. עם אבנים שמגדרות את האש. הכל בשליטה. ופתאום באה משום מקום רוח. לא משהו שצפיתם. לא משהו שיכולתם להתכונן אליו בשום דרך. ובשניות (או דקות או ימים…) המדורה שלכם בוערת, והיא כבר לא מדורה, עכשיו היא כבר שריפה, שגדלה מרגע לרגע וכל מה שנותר לכם לעשות זה לעמוד המומים מהצד (או לרקוד כמו אינדיאנים סביב לאש…), ולבהות בלהבות שגדלות ומאיימות לשרוף הכל. עכשיו דמיינו את כל הסיטואציה הזו עם 3 ילדים שצריך לתפעל, לטפל, להאכיל ולהכיל…לא פשוט.  וכטבען של שריפות גם זו לא משאירה אחריה דבר מלבד אדמה חרוכה, ועכשיו צריך לשבת ולחכות לניצנים הירוקים שיבצבצו…

אז מה למדתי בשנים האחרונות על שריפות..

  • הבעיה עם השריפות האלו היא שלא ניתן לצפות מתי יפרצו, או לאיזה עוצמה יגיעו. וגם לא תמיד ברור מתי השטח יהיה שוב ירוק ומלבלב.
  • לעיתים קרובות יש צורך בצוות כיבוי מיומן ועזרים חיצוניים כדי לעזור לאש להרגע.
  • כיבוי שריפה זה דבר שלוקח זמן.

וכמה מילים לכבאי הפרטי שלי…

תודה שאתה תמיד בכוננות, והכבאית שלך תמיד מזוודת (מצויידת- טוב נו אשת שריונר…). תודה שאתה לא נרתע מהאש גם כשלוקח ימים לכבות אותה. (תודה שלא ברחת בלילה ההוא הראשון כשסיפרתי לך). תודה שאתה תמיד מוודא שהילדים לא יכוו מהאש (למרות שהיא באמת בשליטה פרט ללהבה בודדת פעם ב). ותודה ענקית שלא התיאשת למרות כל הזמן שזה לקח ושישבת איתי באמצע כל שחור והמפוחם, החזקת בידי וחיכית לניצנים הירוקים שילבלבו…

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s