המתכון שהציל אותי

אז מתישהו לפני שנתיים (על מי אני עובדת? לפני בדיוק שנתיים וחודש, בתחילת יולי אם אתם מתעקשים…), כשהנסיכה שלי חגגה שנה בדיוק, מצאתי את עצמי נאבקת בשמונת הקילוגרמים העודפים שלי, (טוב, היה לי קל לחשוב שמדובר רק ב 8…). וכך בעצת חברים מצאתי את עצמי נוסעת כל יום ראשון בשבוע לקבוצה של חלי ממן. ולמי מכם שהשם הזה לא מוכר: או שאתם לא מהצפון, או שאתם ברי מזל, ואם גם אתם נאבקים בעודפים- זה הזמן לעשות גוגל…

הסיפור שלי עם המשקל הוא סיפור ארוך, מורכב, מדובר בעצם ביחסי אהבה שינאה שאני מקיימת עם המשקל האלקטרוני שבארון כבר כמה שנים. אפילו אחרי שהגעתי למה שאנחנו קוראים אצל חלי משקל שמירה המשכתי ללכת באדיקות כדי לא לאבד את מה שהשגתי אחרי חודשים של ספירת 6 ארוחות ביום, שהיו מורכבות בעיקר מירקות. הרבה ירקות. רוב הגיוון שלי היה בצבע הירקות, מרקם הירקות ואם הגיעו לצלחת מבושלים או טריים. או במרק. או שלמים. או חתוכים. מוקפצים, ברוטב סויה. בתנור. כל הירקות (חוץ מכרוב ניצנים. אם אפשר לקרוא לדבר הזה ירק..). בקיצור הפכתי ממישהי שלא נגעה בירקות לארנבת מצויה. לא פחות. ואז השלתי 12 קילוגרמים (שמונה כן?). ושמרתי עליהם בציפורניים. ואז נכנסתי להריון.  ואחרי ששמרתי על המשקל שנה וחודש עליתי 12 ק"ג ולאחר הלידה (לפני חודש וחצי) נותרו לי עוד 4-5 להוריד. הבעיה היא שאני מניקה. וזה הופך אותי  ליצור מאוד מעניין. אתם מבינים, הנקה היא פעולה שגורמת לנשים לשכלל את פעולת האכילה שלהן לדרגת אומנות. מדובר בלא פחות מאמנית קרקס שמסוגלת (בעיקר כשיש עוד ילדים בבית) להכין\לחמם\לחתוך אוכל ביד אחת,  לאכול תוך כדי עשית פעולה נוספת (או שלוש), לנקות, לייבש, (אני לא באמת עושה את זה- לנקות…). עכשיו תוסיפו לעניין גזים של הילדה מה שמצמצם את מבחר המזונות שלי לאפס (מצב שבכל מקרה יחלוף סביב גיל 3 חודשים). אז הורדנו מהתפריט- כרוב, כרובית, ברוקולי, שעועית, חומוס, עדשים, קפה, אורז (כן, ידעתם שאורז עושה לתינוקות גזים?!?). אז מה נשאר חוץ מפסטה\לחם\פתיתים? וכל זה תוך כדי נסיון נואש להיפטר מהעודפים…

הבעיה השניה עם הנקה היא שהיא משאירה אותנו במצב רעב-צמא תמידי. בכל שעות היום. והלילה. בעיקר בלילה. אז הינדסתי מחדש את סדר הארוחות שלי כך שבמשך היום אני אוכלת ארוחות קלות. בערב אני משכיבה את הגדולים לישון ("אמא למה את הולכת לאכול?" "כי אני רעבה?") ואז, בתשע, אני יורדת על קערת פסטה וקציצות העוף ברוטב עגבניות הטובות בעולם. (ליד גזר ובצל מבושלים כמובן….).

את המתכון קיבלתי לפני שנים מחברתי דיגי. במקור אלה קציצות מטוגנות (אבל חלי ממן ומטוגן…), אז אין כמו רוטב עגבניות… בתאבון!

500 גרם בשר עוף טחון

בצל אחד מגורד במגרדת

2 כפיות שום

כף פטרוזיליה קצוצה

3 כפות פירורי לחם

2 ביצים

חצי כפית כמון

מלח ופלפל

ההכנה: מערבבים את כל החומרים יחד. יוצרים קציצות ומסדרים בסיר.(אני מסדרת ב2 סירים כדי שלא ימעכו…) בקנקן מערבבים מיים עם אבקת מרק פטריות ושופכים על הקציצות כמעט עד שהן מכוסות לגמריי. מבשלים 40 דקות.

את הקציצות ניתן להקפיא או להעביר לרוטב עגבניות. אני מכינה רוטב לעצלנים (או לילדים…)שהולך ככה:

חותכים 4 עגבניות לקוביות. מטגנים בסיר עם מעט שמן עד שהן מתרככות (ואפשר לזרז ולמעוך…), מוסיפים רסק עגבניות ו2-3 כוסות מיים, מלח פלפל ואורגנו. מוסיפים את הקציצות. זהו.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה על המשקל. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s