השיעור שאנחנו מלמדים את הילדים שלנו…

כל יום ראשון, לא משנה מה, (כמעט ) אני מתלבשת יפה לכבוד הקבוצה ( לא שאני לא אוהבת להתלבש יפה גם ביום שישי. או כשאני והחצי שלי יוצאים…).  אני שמה מסקרה, שזה ממש נקרא להתאפר (אני אף פעם לא מתאפרת ). אחר כך אני בוחרת נעליים (עדיף כאלו עם עקב כי זה יותר נוח , הכיסאות בקבוצה גבוהים והרגליים שלי לא נוגעות בריצפה. ואז זה משגע אותי כל המפגש…). אחר כך אני מניקה את התינוקת ומשאירה אותה אצל סבתא. ונוסעת. (אפילו כשהילדה היתה חולה עשיתי מאמץ והינדסתי את כולם). כי קבוצה זה חשוב. מאוד.

כל השנים האלו שלא ידעתי לבקש בשביל עצמי שום דבר, או לא הייתי בטוחה שזה בסדר, או שתמיד מישהו אחר היה יותר חשוב, (תמיד, לא משנה מי או מה). אני אפילו לא רוצה להכנס לסיפור של הלינה המשותפת, ומה זה יכול לעשות לילדה קטנה שעומדת מול קופסת מתכת וקוראת "שומר שומר בוא לגן…" ואז חוזרת לחכות במיטה למישהו שיבוא. חשבתי על אמא שלי, שלקחה אותי לישון בבית ו"הקיבוץ" הכריח אותה להחזיר אותי לבית הילדים. ואמא שלי ממש כמו בכל דבר אחר לא עמדה על שלה.  להורים שלי לקח 10 שנים אומללות לפרק את החבילה, הוריי העולים החדשים ואני תמיד היינו סוג ב', וזה היה מובן מאליו.  תמיד ידעתי שאחרים יותר טובים ממני. אחרים תמיד יקבלו את העבודה, התפקיד בהצגה או כל דבר אחר. המחשבה שאני עושה עבודה טובה היתה לכל הפחות מפתיעה.  הרי המורים בבית הספר הבטיחו לי שאני לא חכמה, ולא יצא ממני כלום. ("אח שלך כזה חכם, איך את לא מבינה את התרגיל הזה?")

אז מה הקשר של כל ההיסטוריה הזאת לקבוצה? הרי התחלתי ללכת לקבוצה של חלי ממן רק בשביל לרדת במשקל. שמונה קילוגרמים, פחות או יותר ואז אני הולכת, כן? אז זהו שלא. כי מה שגיליתי זה שאצל חלי מדברים מעט מאוד על אוכל והרבה מאוד על למה אנחנו אוכלים. ומדברים על אהבה. לעצמנו. ועל סדר עדיפויות.  ואז הבנתי, דרך הקבוצה, שאני חשובה. ושאני יכולה בפעם הראשונה להעיז ולאהוב אותי. בלי לפחד. ולהתחיל להאמין לאנשים טובים בדרך שלא הפסיקו להגיד לי שאני אהובה.

אז גם הבנתי, שכשאני נוסעת כל יום ראשון לקבוצה אני מלמדת את הילדים שלי שאמא חשובה. ויום אחד כשהם יהיו גדולים,  הם ידעו שגם הם חשובים, ואהובים, וחזקים. ממש כמו אמא.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה משפחה, על המשקל. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s