על מעללי הסבתא בלונדון ועוד

"טוב, " אני חושבת לעצמי, "הפעם היא ממש מתעלה על עצמה". זו הרי לא הפעם הראשונה שאנחנו נוסעות יחד ללונדון,  (וגם לא השניה או החמישית אבל מי סופר…) אבל הפעם היא ממש מתעלה על עצמה. אתם מבינים, לסבתא הזו יש תכונה מעצבנת (או מצחיקה, לסירוגין). לערוך השוואות.

 עכשיו, לא משנה כמה פעמים היינו כבר בלונדון (וערכנו השוואה אז,),כל פעם צריך לעשות זאת מחדש, להוסיף ולשכלל. וכך יוצא במשוואה של הסבתא, שלאכול KFC זה הרבה יותר משתלם ממקדונלדס. וגם יותר זול. וטעים. והארוחה הרבה יותר גדולה. ואם אח שלי הגדול היה אוכל את הארוחה הזו- אפילו לו היא היתה מספיקה. כי מהארוחה במקדונלס הוא בחיים לא היה שבע. כי היא כל כך קטנה. אה הא. (התגובה האופיינית שלי בסוף רוב נאומי ההשוואה שלה. אני לא פותחת את הנושאים האלו לדיון בדרך כלל ותכף תבינו למה…). ובכן, הערב חזרנו מסיבוב בחנות הדגל של מרקס אנד ספנסר באוקספורד סטריט. והביקור הזה הפך את הסבתא ללא פחות מאשר מעצבת פנים סלש מתכננת סלש מנהלת חנות כלבו גדולה. תבינו, "החנות הזו מתוכננת כל כך חכם (סימן ניצחון באצבעות). עשר. לא כמו בחנויות האחרות לדוגמא מונסון ששם הכל כל כך צפוף. (לא נכנסנו למונסון אבל מי זוכר…). לא, פה רואים שהשקיעו מחשבה. איך שהבגדים מסודרים זה כל  כך נוח. וזורם. יש הגיון (והיא זיהתה אותו!!). כדי שיהיה למי שבא לקנות נוח למצוא (את מה שזה לא יהיה שהוא מחפש)…וגם כל כך מרווח. עשר. עשר."  אה הא.

עכשיו תבינו, אין מה לפתוח עם הסבתא הזו שום דיון בעניין. כי לסבתא הזו חוץ מהתכונה לנסות להסביר למה להיות במלון הכי קרוב שאפשר למרכז זו הבחירה הכי טובה. וחכמה. (וקרובה), יש עוד תכונה אחת לא פחות חשובה והיא להסכים עם מה שהצד השני אומר. מה שזה לא יהיה. אפשר לקרוא לזה אומנות ההתחמקות מעימותים והסבתא הזו היתה יכולה להעביר את הקורס הזה באוניברסיטה (וכל התלמידים שלה היו מקבלים 100 גם בלי לגשת לשום מבחן או להגיש עבודה. או להגיע לשיעור…). ועם השנים האומנות השתכללה לדרגות מאסטר וכיום היא כוללת שלבים מתקדמים ודרכי פעולה של סוכן מוסד ותיק. מינימום. קודם כל צריך לגשש.   זאת אומרת לנהל שיחה ארוכה ככל האפשר בלי להחשף (כלומר בלי להביע דעה) וככה לנסות לזהות את עמדת הצד השני וכמובן להזדהות איתה. במידה והפעולה נכשלה יש לבצע פעולת הסוואה כלומר לנסות ולשנות את הדעה לדעתו של הצד השני על ידי שימוש רב ככל האפשר במילים: נכון, כמובן, מה שהתכוונתי זה ש…את\ה צודק\ת. ולדוגמא:

הסבתא: "הארוחה הזו בkfc  הרבה יותר טובה ממקדונלדס."

 אני: "אני יותר אוהבת מקדונלדס"

הסבתא: "נכון. גם אני. הרבה יותר טעים במקדונלדס. ומרווח. ונקי. והעובדים הרבה יותר מחייכים. והשעות פתיחה שלהם הרבה יותר נוחות. אנחנו צריכות לחזור לשם גם מחר." 

ואם במקרה כל זה לא צלח והמבצע מסתבך אין ברירה אלא לפנות לפעולת הסחה כלומר במהירות לשנות נושא. לדוגמא:

הסבתא: "הארוחה הזו הרבה יותר מוצלחת. אח שלך היה ממש נהנה פה".

אני: "אח שלי לא היה נהנה בשום מקום".

הסבתא: "שמעת מה המנהל נוי החדש עשה?" (את כותבת את מבצע סבתא 2 או מה?)

ובכן, מזה יומיים אני נאלצת לשמוע גם כמה טעים יותר במסעדה זו או אחרת, וגם מה עשה המנהל נוי החדש. לזכותה של הסבתא יאמר שהיא לפחות מצחיקה ומשעשעת בדרכה. וקונה לילדים שלי מלא מתנות. שוות. הרבה יותר מבארץ. וגם יותר זולות. וגדולות. והשקיות עטיפה הרבה יותר יפות. ועמידות. והמבחר הרבה יותר גדול. ועשיר. ומגניב. וצבעוני.

אה הא.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה משפחה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על על מעללי הסבתא בלונדון ועוד

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s