מדברים סבתאית…

לא משנה מה, אני אוהבת לנסוע עם הסבתא ללונדון. (ואני גם אוהבת להגיד ליסוע אבל זה לא קשור…). אתם מבינים, עם כל מעלליה,  הנסיעה איתה יכולה להיות דבר מתיש נפשית, ובטח כשהפיצית גם איתנו, ואני עדיין צריכה לוודא שהסבתא  שלמה ובטוחה (פעולה פשוטה כמו חצייה במעבר חציה היא ארוע מורכב שיש לעבור אותו בשלום. ראשית יש להביט לצד ההפוך מבארץ. אחר כך עלי להחליט מתי חוצים. לעדכן את הסבתא. לחצות. להאיץ בסבתא שתחצה מהר. לוודא שהיא עלתה בשלום למדרכה). בנוסף כשאני עייפה קל להתיש אותי והסבתא עושה זאת די בקלות. לדוגמא בסוף היום הראשון כשהיינו בחדר במלון, ומה לעשות שהפיצית לא רגילה לישון פה וקשה לה להרדם וצריך להיות בשקט. אבל ממש בשקט. וגם שלא יהיה יותר מדי אור וגם לא חושך מצריים. אז כיבינו אורות והשארנו את האור בשירותים דולק. ואז ביקשתי ממנה שתשים משהו בדלת שלא תיסגר. טוב. ואז היא סגרה אותה. חושך מצריים. אז ביקשתי שוב שבבקשה תשים משהו בדלת, כי עוד שניה הפיצית מתעוררת. וגם ככה הרצפה חורקת והיא לא מפסיקה להסתובב וביקשתי כמה דקות שקט. טוב. שוב סגרה את הדלת לגמרי. הפיצית התעוררה בבכי. תודה סבתא. "מה? לא שמעתי שביקשת…".

או לדוגמא יציאה פשוטה מהחדר. אני מעדכנת את הסבתא שאנחנו עוד מעט יוצאות. והיא נשבעת לי שהיא מוכנה. אז אני מתארגנת, שמה את הפיצית במנשא ומוכנה לתזוזה. ואז היא הולכת לשירותים, שמה נעליים. מעיל. ליפסטיק. פותחת את התיק, מוודאת שהארנק שלה שם. סוגרת תיק, שמה חגורת כסף. עכשיו היא מוכנה (והחצי שלי קורא את זה וברור לו מאיפה קיבלתי את התכונה האיומה הזו…)

אז עם כל זה, היה צפוי לגמרי שאני לא ממש אצפה לנסיעות האלה ומקסימום אמצא לי פרטנר חלופי. אבל לא. כי לסבתא הזו יש יתרונות גדולים ואפשר גם ללמוד ממנה דבר או שניים (ובלי ציניות לשם שינוי, מפה לשם היא כבר ראתה חצי עולם זאת…). השיעור הראשון הוא הכרת הסביבה ויצירת חברים חדשים. נגיד, ממש עכשיו חזרנו מביקור חברים (שזה אומר שאכלנו במסעדה…), איפה שאנחנו לא עוצרים זו הזדמנות לפתח שיחה, ליצור קשרים חדשים ולספר לצד השני הכל (כמו לדוגמא איך עבר עלינו היום, כמה כייף לחזור לכאן שוב, האוכל שלכם הכי טעים). דבר אחד לא מספרים בשום אופן וזה מאיפה אנחנו, כי בראש של הסבתא כולם עוכרי ישראל וכולם שונאים אותנו ולכן אנחנו  גם לא מדברות עברית. השיעור השני הוא שיעור בחסכנות והוא שיעור חשוב ומשתכלל מפעם לפעם. לדוגמא בנסיעה הראשונה שלנו הסבתא רצתה מצוא פחזנית שוקולד. (רק שפה קוראים להן אקלייר). אז חיפשנו. עצרנו בבתי קפה והצצנו. בחנויות שליד המלון. בסוף אמרתי לה "את יודעת מה, בקומת האוכל של כלבו סלפריג'ס יש אחלה פחזניות, כאלה ארוכות ממולאות בקרם פטיסייר" (רואים שגרתי בלונדון?). אז הלכנו לסלפריג'ס, נכנסנו לקומת האוכל, נעמדנו מול הפחזניות. "נו. תבחרי אחת ," אני אומרת לה. "מה פתאום. " היא עונה לי. "רק רציתי להסתכל".

הפעם השיעור בחיסכון  התמקד בהנחה שמה ששילמנו  עליו שלנו, כלומר לא משאירים פצועים מאחור (הבנת את זה דיין?). וכך מצאה את עצמה הסבתא מקפלת יפה יפה את נייר העטיפה שנשאר אחרי כל המתנות, והכניסה אוותו אחר כבוד לתיק, וכך יעשה את דרכו לארץ הקודש ובא לציון גואל. החיסכון: כ 10 שקלים. בין לבין היא גם התלבטה אם להחזיר את הצלליות שהיא קנתה ובסוף החליטה שלא, כי הן חומות, והיא תמיד יכולה לתת אותן במתנה (רק צבע חום. צבעים אחרים אי אפשר…) ואם לא מקסימום היא תשתמש בהן בתור סומק. (נשבעת לכם זה מה שהיא אמרה).

אבל לא משנה מה וכמה אני נהנית לצחוק, ליסוע איתה זה כייף. כי הבריאות שלה מחייבת אותנו לאכול כל 3 שעות שבעיניי זה נפלא, הרגליים שלה מאלצות אותנו לא למהר לשום מקום (וכל דבר שמאיט אותי זה לטובה), והגיל (של שתינו, או יותר נכון שלושתנו) מאלץ אותנו לבלות ערבים שקטים במלון ולישון טוב. וחוץ מזה מנסיעה לנסיעה אני משכללת את הסבתאית המדוברת שלי, שזו השפה שהסבתא הזו דוברת וככל שאני מבינה אותה יותר טוב הכל יותר קל (ומצחיק),והנה מספר תרגומים לעברית:

"בואי נאכל ארוחת ערב   בkfc. אני מתה על האוכל שלהם. הוא טעים כמו כל המסעדות האחרות שאכלנו בהן". ובעברית: לא בא לי להוציא מלא כסף על ארוחת ערב.

"כשנגיע למלון נמיין על המיטה את הקניות ונראה מה חסר למי" ובעברית: מה שבא לי יותר מכל זה  להוציא את כל מה שקנינו מהשקיות, לשים על המיטה ואז לעבור פריט פריט ולהסתכל שוב על מה שקנינו.

"לא משנה מה אני אעשה את תמצאי על מה להתעצבן עלי". ובעברית: לא משנה מה היא תעשה אני אמצא על מה להתעצבן עליה. טוב לפחות בזה היא צדקה..

 מחר חוזרים. תהנו מהתמונות…

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s