הביאה לי ת'קריזה הגלית גוטמן הזאת

חוכמה גדולה. בואו נעשה תוכנית טלויזיה על משברים בזוגיות. הרי כאלה יש לנו בשפע. אז ניקח דוגמגישה, שתסתכל לנו בעיניים אלק, ותשאל את השאלות הנכונות אלק. נעשה תוכנית שתעסוק במשבר הילד הראשון. וואו. ומה קשור דיכאון אחרי לידה שחוותה מרואיינת אחת למשבר הילד הראשון (דיכאון אחרי לידה הוא לא סיטואציה סטנדרטית של הצטרפות תינוק למשפחה) והכי לעניין לשאול אותה איך אחרי זה עושים עוד ילד. לפעמים היא מראיינת ולפעמים מרואיינת. מיש מש שלם.  אז נביא פסיכולוג קליני בכיר שיסביר לנו שכשנולד תינוק אנחנו הופכים משניים לשלושה. באמת? כל המרואיינות מאופרות למשעי, דומעות- אבל רק כמעט, ואם המרואיינת לא מספיק נרעשת או נרגשת, אז תסמכו על גלית שחיש קל תהפוך ממראיינת בחסד (נוט) למאמנת אישית סלש פסיכולוגית. כמו האמא הצעירה, שנותנת את כולה לילד ו"מזניחה" את הבעל. "את לא רואה" אומרת הגלית "שהוא בא הביתה ורואה איך את מלאה אהבה ומרעיפה אהבה ונותנת את כולך- אבל לא לו, למישהו אחר?" (לתינוק שלה, כן? שתתבייש…). הבחורה המסכנה עוד מנסה לגונן על עצמה, להסביר שהוא לא אומר לה ככה. "הוא אומר נגמרו לי החיים"  מפחידה אותה הגלית. עוד מרואיינת נשברת בשם הרייטינג. הצלחנו. הפסקת סיגריה ופרסומות.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על הביאה לי ת'קריזה הגלית גוטמן הזאת

  1. סימה הגיב:

    יקירתי, החלטתי שצריך שיהיו בבלוג שלך גם תגובות ולא רק קוראים. אז במקום לשלשל כמה שקלים לכיס של אורנג' וסלקום הנה לך:
    למה לרחם על המרואיינות? מי שמזמינה מצלמה לתוך הבית שלה בכדי לרחם על עצמה קבל עם ועולם- מגיע לה. אלו חוקי המשחק. נכון שלחלץ דמעות מאמא צעירה וקצת אהבלה זה לא משימה עיתונאית מסובכת. נכון שהתכנית הזו (שראיתי כ 15 דקות ממנה) עונה לכל כללי הז'אנר המעצבנים של ייצור דרמות בשנקל בפריים טיים. ובכל זאת גלית גוטמן היא הדבר הפחות מקומם בתכנית (בכ"ז דוגמנית שיודעת להוציא מהפה שלה שניים וחצי משפטים לא עילגים זו סחורה נדירה), את מתעלמת מהעניין המקומם באמת והוא דווקא המרואיינות שבוחרות לשים את חייהן (הדי סטנדרטים בסה"כ) בסלון שלי בשעות הערב. למה יותר קל לדבר עם כל עם ישראל מאשר עם בעלך?
    ובאופן ספציפי, דוקא הדוגמה שמקוממת אותך על הביקורת המובלעת של גוטמן על האמא האומללה שמזניחה את בעלה לא גרמה לי לצמרמורות. וואלה, אישה יפה ולא חכמה במיוחד מנסה לומר לה ולנו שאימהות היא לא חזות הכל ושכמות תשומת הלב שאנחנו יכולות לתת היא משאב מוגבל שצריך לחלק אותו בחוכמה. הרי בסופו של דבר נדמה לי שהיית מסכימה איתה, לא?

    • ayelet הגיב:

      אז לזה הגענו? לניהול דיונים מעמיקים בינינו בבלוג שלי? באמת לאן התדרדרנו? סתאם! איזה כיף להתפלסף איתך כאן! טוב אז קבלי חזרה:
      קודם כל אני לא מרחמת על אף אחת מהמרואיינות, אני לא חושבת שהונו אותן בדרך לראיון, ושמן הסתם הן גם ניסו לגזור איזה קופון מהענין (אפילו 1.5 דקות של תהילה בטלויזיה). אותי עצבנה בעיקר הבלונדינית המעצבנת (וזה שהיא לא עילגת לגמרי לא עושה אותה פחות מעצבנת בעיניי). אני גם חושדת שהגעת לתובנות שלך לגבי האמהות , שאיתן אגב אני מסכימה לחלוטין, מנסיון ההחיים שלך כאמא, ולא כל כך מצפייה בגלית גוטמן וזה בעצם מה שניסיתי להגיד- שגם אם הרעיון שמאחורי הסדרה נכון וחשוב שיאמר, אני לא הצלחתי להבין אותו מצפיה בפרק אתמול פשוט כי הסתנוורתי מכמות המייק אפ, ה"טיר סטיק" (החומר הזה שגורם לדמעות המזוייפות שאנחנו רואים בסדרות "היפים והאמיצים" למיניהן), והבלונדינית המעצבנת (שוב), ובקיצור הנסיון שלה to make a point לא עבד מבחינתי. 3 בסולם אייה. (והמבין…)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s