I'M A SOCCER MOM

זהו זה. זה רשמי. הפכתי להיות soccer mom. (ובתרגום חופשי מויקיפדיה מדובר באמהות ממעמד הביניים שמעבירות חלק משמעותי מזמנן כשהן נוהגות את ילדיהן מפעילות לפעילות. אז כל מה שחסר לי זה הוואן)…

הכל בעצם קורה בימי שלישי, כשאני מסיימת לעבוד באחת, הולכת לאכול, הולכת להניק, ברבע לשלוש אני אוספת את הבכור פלוס חבר לחוג קרטה, ברבע לארבע משלחת אותו לחבר אחר, רצה עם החבר מהקרטה לאסוף את הפיצית, בדרך מעבירה את החבר לאמא שלו, רצה עם הפיצית לביבונית רק כדי לשלוח אותה לחברה. הולכת הביתה עם פיצית, כדי להספיק לקפה זריז עם החצי, שבדיוק התעורר מהשהנ"צ שלו (באופן מאוד חד פעמי, בימים האחרונים הוא בבית בין- 17:00 ל18:00, אז אני מפרגנת, שישן…). מסיימים את הקפה פלוס הנקה, מקלחת לפיצית, הולכת לאסוף את הביבונית מהחברה, מהלך שדורש מיומנויות עריכת דין, יכולות ניהול משא ומתן או בוררות מהעולם התחתון . "בואי נלך לראות מה אבא מכין לארוחת ערב!" אני מנסה לשכנע בחיוך שלא היה מבייש שום ליצן בקרקס. זה לא עוזר ואני עוברת לאיומים בסגנון "מי שלא יודע להפרד לא יכול ללכת לחברים…". בסוף זה נגמר בילדה בת 3 על הידיים מרוצה ב 50 מטרים הראשונים, וכועסת ב 50 הבאים אחרי שהורדתי אותה. מגיעים הביתה, אני הולכת לשכנים לאסוף את הבכור. מושיבים קצת מול הטלויזיה ומכינים ארוחת ערב. יושבים לאכול, מקלחות, נוהל השכבה. (כן, יש אצלנו סדר ברור לפני השינה- פיג'מה, מצחצחים שיניים, משחק שולחן שקט על הרצפה, סיפור ולמיטה. כל ערב אותו דבר, כמו שאנחנו אוהבים, בסדר מופתי…).

אחר כך הפיצית תבעה את תשומת הלב בצורת בכי עד 21:30 בערב. הצלחתי להרדים אותה בקושי רב.

צנחתי למיטה אחרי עוד יום נורמלי לחלוטין. גם לי מגיע לילה טוב. מחר מתחילים מחדש…

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה משפחה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s