כל תוכנית היא בסיס לשינויים?

19:15 בערב ומשהו מuזר קורה או יותר נכון לא קורה סביבי. אני מעיפה מבט מהיר. משפשפת שוב את העיניים. הבית מסודר. מטבח נקי. פיצית ישנה. 2 הגדולים רחוצים, אכולים ובעיקר שרועים על הספה מותשים מאחר צהריים מאתגר בבריכה. משהו מוזר וחסר בשקט הזה. הא, כן, אני נזכרת . החצי שלי לא בבית ואין אף אחד שיכול לקרוא לי "לפ-טופ" ולנתק אותי מהשקט שלי. עברו כבר יומיים מאז שהוא ארז מזוודה ונסע לשבוע עבודה (לא מקוצר בכלל) בבלרוס, יאני מינסק, והשאיר אותי פלוס הסבתא פלוס הטבלאות על המקרר להתמודד עם החיים. אני מודה שממש עד הרגע האחרון העדפתי להיות בהדחקה. בערב לפני הטיסה עוד היה נראה לי הגיוני לחלוטין שממש מחר ירד בנתבג שלג ויסגור את השדה. או שעונת המונסונים תחל ונסיעת העבודה תתבטל חיש (אי אפשר להתקין חשמל בגשם נכון?). אבל השלג מיאן לבוא והמונסונים הבריזו והטיסה יצאה כמתוכנן.

בלילה לפני הטיסה ישבתי על המחשב ותכננתי את השבוע הקרוב. טבלה אחת לילדים שתפקידה לאפס אותם בכל רגע נתון על היום בשבוע. מה עושים היום בגן, בגנון, ואחרי הצהריים. העזרים- תמונות של בריכה, שיעור תנועה, וצבעי ידיים. העניין דרש שליטה מלאה בסדר יומם של הזאטוטים בבית הילדים, אבל לחולת שליטה כמוני (מי? אני?) הדבר הזה ממש לא היווה אתגר.  תיכנון אחרי הצהריים כולל בילויי בבא לגן, בבריכה, נסיעה עם חברים למוזיאון המדע בחיפה (מנוי חינם של הקיבוץ, שווה לנצל) וגולת הכותרת-ביקור במסעדת הגורמה מקדונלדס פלוס ארוחת ילדים פלוס צעצוע.

הטבלה השניה לילדים היא טבלת המדבקות המסורתית, כלומר אחר הצהריים של הילדים מחולק למקטעים של חצאי שעות  ומקום להדביק מדבקה ליד כל כל פעילות (לבכור יש מקום למדבקה אחת ילד מושלם של אמא, לבינונית מקום ל3 מה שמשאיר לי מרווח תימרון כל חצי שעה בצורת "שוב עזרת לסדר? כל הכבוד! מדבקה!"). ההבטחה הנילווית לטבלה- הפתעה קטנה (דגש על המילה קטנה) למחרת למי שצבר את כל המדבקות שלו. בסוף השבוע אבא יביא מתנה מחו"ל. טלפון בהול מהדיוטי פרי כמעט יצר משבר כשהתברר שאין בחנות הצעצועים שם שום דבר שאנחנו רוצים, או שום דבר שאנחנו מוכנים לשלם עליו את הסכום שהם רוצים. אל דאגה. פתרתי את הבעיה מיד. אבא יתן לכל אחד כרטיס מתנה לחנות האהובה "טויס אר אס".כזה שאני הולכת לקנות להם ביום ראשון.  הכי חו"ל שיש.

הטבלה השלישית והאחרונה כללה בעיקר שלל תיזכורות לי (מתי לשלוח לגן בבגד ים, מתי לקחת פרי לבריכה, מתי לבקש מסבא שיעזור עם ארוחת הערב). את סבתא שהגיעה מהדרום ביום רביעי הושבתי לשיחת נהלים קצרה שכללה הסבר על הטבלאות וגם רשימת חוקים קצרה למען שלום הבית בשבוע הקרוב. הכללים פשוטים ויעילים: בית מסודר ונעים. כל דבר חוזר למקום (לאור נסיון העבר והנטיה של הסבתא להשאיר אחריה בכל מקום כוסות חצי מלאות עם מים, נטיה מעט בעייתית עם תינוקת בת שנה שמגיעה לכל פינה). לא מוותרים לביבונית גם במחיר קריזה (או במילים אחרות- אני מתמודדת איתה). לא מפריעים לילד עסוק (כלומר אם היא מציירת בשקט לא צריך להציע לה פלסטלינה. או בצק. או בואי נבשל לבובה משהו לאכול.) מטרת העל לשבוע הקרוב: ילדים שמחים ורגועים. האמצעי: אמא של הילדים שמחה ורגועה. מי שאמר שכל תוכנית היא בסיס לשינויים לא ידע על מה הוא מדבר. או לכל הפחות לא הכיר אותי. ובינינו, רק בינינו- התוכנית שלי הכי טובה (-:

 שבוע דבש.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s