מ 0 ל 100 ב 3 שניות…

או קיי. אז אני כבר יודעת שהחיים האלה יכולים להיום ממש , אבל ממש לא צפויים. למשל שיום אחד אני מסיימת לעבוד במקום עבודה ונמצאת לפני עוד תקופה לא מוגדרת בבית, ורגע אחרי זה אני עושה 8 דברים במקביל והדבר העיקרי שאין לי זמן אליו זה שעות שינה (:

הנה, לפני שלושה שבועות סיימתי את העבודה שלי, וכבר התחלתי לחשוב שעוד פעם אני אצטרך למצוא מה לעשות עם עצמי, ובתוך ה 3 שבועות האלה הספקתי :

למכור עוגיות לראש השנה פלוס אפיה לאירוע פרידה מהעבודה (לא שלי…) פלוס עוגת בצק סוכר בהזמנה ליומולדת 18.

פתחתי בשעה טובה אימון אישי בקבוצה- להרזייה, והקבוצה גדלה בהמהירות מסחררת. ביום ראשון ישבנו למפגש ראשון 4 בנות (לי היה מדהים, מקווה שגם להן), כרגע יש כבר 8 (!). ובעיקר כיף לי כי אני מרשה לעצמי להגיד  (לי) שאנשים מאמינים בי וסומכים עלי.

מיום ראשון האחרון אני עובדת במוסך של הקלנועיות באופן זמני (כבר למדתי שבקיבוץ "זמני"זה הדבר הכי קבוע …) וכיף לי ברמות מטורפות, לקום בבוקר לעבודה. אני יכולה לספר לכם שהאנשים פה מקסימים בצורה בלתי רגילה ואם זה ימשך יותר משבועיים -אני לא אתלונן. וגם אם לא כנראה יש עוד משהו באופק מעניין ומאתגר לא פחות וכשאני אדע יותר גם אתם תדעו…

מחר בערב עם תקיעת השופר וסיום הצום,  אני שוב פותחת שולחן על השביל של בית הכנסת, ככה עם עוגיות ולימונדה ותה צמחים, לכל הצמים (וגם למי שלא) בשנה שעברה נספרו 70 איש, אני מצפה למספר דומה. אז התנור שלי וגם של המלאכיות שעושות את זה איתי עובד שעות נוספות וכבר יצאו ממנו איזה 200 עוגיות (לדעתי שנה שישית ברציפות).

בין לבין הספקתי להתחיל לקרוא ולסיים ביומיים את "חמישים גוונים של אפור" ולהזמין (ולקבל) באיביי את שני ספרי ההמשך (באנגלית, הם עדיין לא מתורגמים ואני לא דוחה סיפוקים. אה, ותודה לאמא ואבא שלי על האנגלית שלי, ככה אני לא צריכה לחכות)… 

ובלילות? בלילות אני יושבת במרפסת שלי, שומעת מוסיקה, שותה כוס יין, וכותבת (בשעה טובה!) עד השעות הקטנות את הספר הראשון שלי. ואל תקפצו, אתם תקבלו אותו ראשונים (-:

וכל זה לפני שהזכרנו בעל אחד ו 3 זאטוטים נפלאים וקסומים שדורשים ומקבלים את מלוא תשומת ליבי בין 15:30 ל 20:30 (ולפעמים גם בין 01:00 ל 04:00 שיהיו בריאים).

אז אני על מעט שעות שינה (אל תספרו לרופא שלי, יש מצב שהוא יהרוג אותי), אנרגיות של עשיה ברמות גבוהות מהצפוי ואני נהנית מכל רגע!

אז מה אתם אומרים? החיים יפים. וזו הזדמנות פז לאחל לעצמי (מגיע לי, מה קרה קצת פירגון) שנה מוצלחת ומפוצצת עשייה והצלחות ואושר  ובריאות לרוב, ואתם יודעים מה? גם לכם…

ועכשיו צריך להפרד (פרק 5 לא יכתוב את עצמו…)

גמר חתימה טובה!

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s