מעשה בחבילה.

הכל התחיל בחבילה שחיכתה לי בדואר. ידעתי שאני מצפה לה, לא ידעתי מה יהיה בפנים. אחרי הכל, אני לא מהבלוגריות שמקבלות מוצרים מחברות ובודקות אותם, זה ממש לא המקרה. את החבילה הזאת קיבלתי מחברה, שרצתה להודות לי ולא הסכימה לקבל לא כתשובה.
לא לחבילה הזאת ציפיתי. אולי לכמה סוכריות לעוגה, לא לארגז מלא כל טוב, עמוס במוצרים של חברת מימונס.
אני לא אלאה אתכם בכל מה שחיכה שם, רק אספר שסידרתי הכל יפה יפה בארון ובמקפיא וחיכיתי לרגע המתאים להדליק את התנור.

IMG_20131214_191331

הערב זה קרה. ממרח הפרג קרא בשמי, השקדים המולבנים והשומשום התחננו שאגלגל אותם בתוך בצק פריך. לא עמדתי בפיתוי. ניצלתי את הרגע המושלם שבו הילדים היו עסוקים והחצי יצא מהבית, זרקתי לתוך הקערה את החומרים לבצק ושלפתי מהארון\מקרר\מקפיא את כל מה שהייתי צריכה.

1452348_726454830699614_9034966_n

קודם גילוי נאות. אני יודעת כל מה שצריך לדעת על בצק פריך. מעט לישה, מנוחה במקרר, כן, כן. התורה מוכרת לי היטב. גם חוסר הסבלנות שלי, מוכר לי, לא פחות, ואני מודיעה קבל עם ועדה, אני לא מחכה. החומרים לבצק שאני מכינה:
150 גרם מרגרינה חתוכה לקוביות
2 ורבע כוסות קמח
חצי כוס סוכר
כפית אבקת אפייה
2 ביצים
IMG_20131214_200042

במתכון של היום עשיתי כמות כפולה כי כל מי שמכיר אותי יודע שכזאת אני, כשאני כבר טורחת אני מכינה כמויות, ברוך השם תמיד יהיה מי שיאכל (ובכל מקרה אני צריכה לתקן את הקלנועית שלי מחר בבוקר ואין מצב שאני מגיעה למוסך לבקר את הבנים שלי בלי משהו טעים לנשנש עם הקפה!).

אז בלי לחכות ובלי לשלוח את הבצק למקרר, חילקתי אותו לשניים ורידדתי עלה ארוך. את הראשון מרחתי בריבה, הכי פשוטה שיש, כזאת שאני משתמשת בה רק לעוגות, פיזרתי עליה אגוזי מלך קצוצים, קוקוס, שומשום, שקדים מולבנים גרוסים,

IMG_20131214_194954גלגלתי וחתכתי כל ס"מ וחצי.
את העלה השני מרחתי בפרג, רק פרג. פשוט כי השכנים שלי עזבו את הבניין לבית חדש, אחרי שנים שגרנו בשכנות הכי טובה שיש, הילדים שלנו היו החברים הכי טובים, והשכנה שלי, אוהבת יותר מכל פרג, והגיע הזמן לעשות לה ביקור בבית במשכנה החדש ועל הדרך לרטון איך היא עזבה אותי 🙂

IMG_20131214_192919

סידרתי יפה בתבנית והצמדתי את העוגיות כדי שחס וחלילה לא יקבלו רעיונות ויתחילו לגלוש לי לאן שבא להן.

IMG_20131214_195217זרקתי לתנור, שחומם מראש ל 180 מעלות, והנחתי להן לחצי שעה, עד שהצבע שלהן מזהיב אבל הן לא יבשות כמו מדבר סהרה. טוב, לא שהייתי בסהרה. מה יש לי לחפש שם? אין חנויות, אין קפה נורמלי. אני מאמינה למי שהיה, שייבש שם.
קירור קצר, סידרתי יפה בכלים שסבתא מושמוש- חמותי- שומרת לי, קופסאות עוגיות ישנות שאני לא צריכה לדאוג לקחת חזרה מהמוסך אחרי שאני משאירה אותם שם 🙂

ועכשיו אני יכולה לקפוא בשקט במרפסת, ועל השיש נחים להם שלושה כלים מלאים בעוגיות טריות. ממרח הפרג של מיימונס מדהים! בדיוק במתיקות שאני אוהבת. ורק נשאר לשתות תה חם, להקשיב לגשם ולהשמין (מנחת!)
שבוע טוב לכולנו.
1505406_726475730697524_1286530291_n (1)

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s