ארכיון רשומות מאת: ayelet‏

עינים ירוקות. עיניים ירוקות משועשעות מחייכות לעברי והדם שלי מבעבע. משהו מצחיק אותו?! המילים קופאות על שפתיי כשהבחור בשיער החום הבהיר מטה את הראש אל הכתף, מרים גבה בחוצפה, ובאותה עת ממשיך לנעוץ בי את אותו מבט שגורם לי לרצות … להמשיך לקרוא ←

לא, לא, לא. הוא לא רציני… שוכבת במיטה שלי, אני בוהה המומה במסך הטלוויזיה עליו מרצדת דמותו הקודרת של ראש הממשלה. הרגע הוא תיאר בפנינו את האפוקליפסה שעומדת להתרחש והפציר בכל תושבי מדינת ישראל להשאר בבית. הדופק שלי מתחיל לטפס. … להמשיך לקרוא ←

לב בקופסה- לחצו לרכישה פרולוג. קולין יאנג היה הגבר של חיי. מהרגע שהעיניים שלי פגשו בשלו, בקפיטריה של התיכון, ידעתי ש"אכלתי אותה". במיוחד כשחבורת המעריצות המקרקרת שלו הופיעה ונמרחה עליו באופן מעורר רחמים למדי. כן, קולין יאנג היה הבחור שכולן … להמשיך לקרוא ←

פרק ראשון. מישהו עלול לפטר אותי. כמה ספלים עוד אשבור, לפני שבראיין מוס הבעלים יחליט שהספיק לו? הידיים שלי סופגות את ריח הקפה החזק, בשעה שאני כורעת מול השברים הפזורים על הרצפה ואוספת באצבעות חשופות את החתיכות בכף ידי. זו … להמשיך לקרוא ←

לונדון. מה עוד אפשר להגיד עליה שלא אמרתי? אהובתי הנצחית שלעולם אמשיך לחזור אליה. בבלוג הזה אנסה לתת את הטיפים שלי לביקור מוצלח בלונדון, ובסופו אצרף תוכנית טיול לפי ימים. ההמלצה הראשונה שלי היא, לבדוק מה מזג האוויר, ואם צפויים … להמשיך לקרוא ←

 אז בזמן שאתן מחכות כל כך יפה לספר ההמשך של "לאסוף את השברים", חשבתי לתת לכן טעימה מאחד הספרים שממתינים לי על המחשב. (הקטע אינו ערוך). קריאה מהנה 🙂 פרולוג קולין רייט היה הגבר של חיי. מהרגע שהעיניים שלי פגשו … להמשיך לקרוא ←

תפסיק לצלצל… פשוט… תפסיק לצלצל. הקור החודר מחלון חדר השינה מאלץ אותי למשוך את השמיכה ולהתכסות. אני שולחת את ידי ומגששת באפלה אחר הטלפון הנייד שנח על השידה. הלוואי שיכולתי לחזור לישון. אני מכבה את השעון המעורר, מודעת לחלוטין לעובדה … להמשיך לקרוא ←

הקטע עם החגים הוא, שהם חוזרים כל שנה. אז אחרי הטלפון הרגיל שקיבלתי הבוקר שדורש מתכון (יודעים ממי לבקש!) אני משתפת אתכם בכמה טיפים לאזני המן, משלוח מנות ושאר ירקות. חג שמח! אזני המן: לכל מי ששאל, וגם למי שלא, אחרי … להמשיך לקרוא ←

הרשומה הבאה מוקדשת מתחילתה עד סופה לאישה אחת מיוחדת מאין כמוה שנכנסה לי עמוק ללב בשנה האחרונה. שחינכה אותי מחדש, שהזכירה לי מילים כמו חוזק ונשיות, שהתמוגגה בכל פעם ששמתי מייק אפ, והיא האשמה העיקרית שבגללה יש לי בתיק דרך … להמשיך לקרוא ←

את הפוסט הבא, פרסמתי בפייסבוק בדיוק לפני שנה, בחג הפורים. אני אוהבת אותו במיוחד ומוצאת לנכון לשתף אותו כאן. "ילד יקר של אמא. חג הפורים שחגגנו היום הוציא ממך הרבה דמעות. עמדת מול הבמה, כשחברייך עולים ומציגים את התחפושות שלהם … להמשיך לקרוא ←

חלזונות. חלזונות. בכל מקום, חלזונות. ככה זה הרגיש בשבוע שעבר, עת הוצף הפייסבוק שלי בסטטוסים מזדחלים, מרוחים בחמאה על רצפת המטבח. חודש המודעות לסרטן השד או משהו כזה. זה מה שאמרו לי, בעוד אני מתקשה להבין את הקשר שבין נשים … להמשיך לקרוא ←

אנחנו משוגעות. נשבעת לכן, משוגעות, אין דרך אחרת להסביר את הטירוף הזה שאני וחברותיי לעולם הבלוגים לוקות בו. טירוף, שכרוך בכתיבת בלוג. אתם יודעים מה, עזבו כתיבה. לכתוב זה החלק הקל. ולבחור תמונות וקישורים, בעיקר אם את מסקרת אופנה ותרבות … להמשיך לקרוא ←

בהתחלה, נשבעתי שלא אראה את הסרט. וסירבתי להצעות להצטרף להקרנות שלו, וסירבתי לכרטיסים שהשיגו לי חברות. רציתי להשאר עם הספר, ועם הדמויות שהיו לי בראש, כי בשבילי, זה היה מושלם, יותר ממושלם. ואז נשברתי, והחלטתי שאם כבר- אז כבר. וסגרתי … להמשיך לקרוא ←

בחודשים האחרונים אני נתקלת לא מעט ביוצרים ויוצרות בראשית דרכם ששואלים אותי, אז איך עושים את זה? איך מגיעים מקובץ על המחשב, למדפי החנויות. זו שאלה מצוינת, ואני מנסה לענות כאן לכולם במרוכז, כשכל מה שנכתב פה משקף את דעתי … להמשיך לקרוא ←

הערב, הכרחתי את עצמי לשבת ולצפות ב 11 דקות כתבה על נערות ויחסן למשקלן. זה הגיע בול בזמן, והיה בכתבה ההיא משהו מכאיב מאוד, שגרם לי בעיקר לרצות לבכות. שמעתי אותן מתארות את עצמן, אבל ראיתי לנגד עיניי אותי. גם … להמשיך לקרוא ←

בתשיעי בנובמבר אני חוגגת יום הולדת. "את מה?" זה מה שמצופה מכל מי שמכיר אותי לשאול, כי כל מי שמכיר אותי יודע שאני ילדת קיץ שחוגגת במאי. אבל בתשיעי בנובמבר אני חוגגת יום הולדת ושיקפצו לי כולם. ובכלל, מי אמר … להמשיך לקרוא ←

"אין סיבה שהגוף שלך ישתנה לאחר היריון ולידה." ככה מבטיחים לי בפרסומת של אחד המכונים האלה, שתמורת כך וכך שקלים, מיטב מנתחיו ישלפו את האזמל ויחתכו לי בבשר, ימתחו לי את העור, ויעלימו כל זכר לילדים שנשאתי. מה בסך הכל … להמשיך לקרוא ←

שוב זה הגיע, יחד עם החום של הקיץ, בהתחלה טפטופים טפטופים. דיווחים מהדרום, עבר מעלינו, נפל על יד הגדר. ישבנו בממ"ד, לאף אחד לא אכפת. ככה זה, במדינת הדרום שלי, השמש זורחת, מזהיבה את השדות, והשמיים מביאים איתם טילים, וכולם … להמשיך לקרוא ←